תושבי ויסקונסין מגישים תביעה ייצוגית נגד מיקרוסופט, בטענה ל"רעש בלתי סביר ומופרז" ממרכז הנתונים

בעוד שרובנו רגילים לשמוע על מהפכת ה-AI (בינה מלאכותית) דרך פיצ'רים נוצצים כמו DLSS או Frame Generation בכרטיסי המסך החדשים שלנו, מאחורי הקלעים של הטכנולוגיה הזו עומדת מפלצת חומרה פיזית, רועשת ותובענית במיוחד. המעבר המהיר של ענקיות הטכנולוגיה לעידן הבינה המלאכותית דורש הקמה מואצת של מרכזי נתונים (Data Centers) עצומי ממדים ברחבי העולם. אלא שעבור תושבי עיירה קטנה אחת בוויסקונסין, ארה"ב, העתיד הטכנולוגי הזה לא נשמע כמו הבטחה לעתיד טוב יותר, אלא בעיקר כמו זמזום בלתי פוסק שאינו מאפשר להם לישון בלילה.

קבוצה גדולה של תושבי מדינת ויסקונסין הגישה לאחרונה תביעה ייצוגית נגד ענקית הטכנולוגיה Microsoft, בטענה כי מרכז הנתונים החדש והעצום שלה פולט "רעש בלתי סביר ומופרז" הפוגע באיכות חייהם באופן אנוש. התביעה, שהוגשה בבית המשפט המקומי, מתמקדת במתחם הנתונים המכונה Fairwater הממוקם באזור הר מפלזנט (Mount Pleasant). התושבים דורשים פיצויים כספיים בהיקף לא מוגדר, אך חשוב מכך – הם דורשים פתרון אמיתי למפגע הסביבתי שמדיר שינה מעיניהם.

החומרה שמאחורי הרעש: למה מרכזי נתונים כל כך רועשים?

כדי להבין על מה מלינים התושבים, צריך להבין תחילה כיצד בנוי מרכז נתונים מודרני המיועד לעבודות AI כבדות. השרתים המודרניים ביותר, המצוידים באלפי מעבדים גרפיים (GPUs) עוצמתיים, מייצרים כמות חום בלתי נתפסת בזמן שהם מאמנים מודלים של שפה או מעבדים נתונים בזמן אמת. כדי למנוע קריסה של המערכות, יש צורך במערכות קירור תעשייתיות מפלצתיות הפועלות ללא הפסקה, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

על פי כתב התביעה, מקור הרעש העיקרי שמטריד את מנוחת השכנים מגיע מגנרטורים מבוססי דיזל ומערכות חימום, אוורור ומיזוג אוויר (מערכות HVAC). מערכות אלו כוללות צ'ילרים (מקררי מים תעשייתיים), מגדלי קירור, יחידות טיפול באוויר ומאווררי מעבה ענקיים. השילוב של כל אלה מייצר רעש רקע קבוע בעוצמה של בין 48 ל-60 דציבלים באזורי המגורים הסמוכים – עוצמה השווה לרעש של תנועת מכוניות ערה או מכונת כביסה הפועלת בתוך הבית.

אך הבעיה האמיתית, כך טוענים התושבים, אינה רק עוצמת הקול הנמדדת בדציבלים הרגילים, אלא תדר נמוך במיוחד המכונה "אינפרא-סאונד" (Infrasound). מדובר בזמזום עמוק ותת-שמיעתי כמעט, אשר אינו נמדד בקלות על ידי מכשירי מדידה סטנדרטיים של רשויות מקומיות, ולכן חומק לעיתים קרובות מתקנות הרעש העירוניות. עם זאת, התדר הנמוך הזה מסוגל להרעיד קירות, לחדור דרך חלונות כפולים ולייצר תחושת אי-נוחות פיזית מתמשכת אצל בני אדם.

"אי אפשר לישון": תביעת הענק שמייצגת מאות משפחות

התביעה הייצוגית מגדירה את חברי הקבוצה הנפגעת ככל בעל נכס או שוכר המתגורר ברדיוס של עד 1.5 מייל (כ-2.4 קילומטרים) ממרכז הנתונים של Microsoft. על פי הערכות ראשוניות, הגדרה זו עשויה לכלול למעלה מ-1,000 בתי אב באזור. התושבים מדווחים על פגיעה קשה בבריאותם הנפשית והפיזית, כאשר אחד התובעים המרכזיים אף הצהיר כי נאלץ לשנות לחלוטין את לוחות הזמנים של עבודתו מאחר שהרעש הבלתי פסק פגע קשות באיכות השינה שלו.

לטענת התובעים, ענקית הטכנולוגיה התרשלה בתכנון ובבנייה של המתחם. בכתב התביעה נכתב כי החברה "נכשלה ביישום שיטות עבודה תעשייתיות נאותות למניעת פליטת רעש אל מחוץ לאתר, ונכשלה בספיגה, לכידה, הפחתה או מניעה של בריחת הרעש ממרכז הנתונים שלה, ובכך פלשה לבתיהם ולרכושם של התובעים". תחושת התסכול בקרב הקהילה המקומית גבוהה במיוחד, לאור העובדה שמדובר באזור כפרי ושקט לשעבר שעבר תיעוש אגרסיבי ופתאומי.

השכן ששווה 7 מיליארד דולר

האירוניה בסיפור הזה גדולה במיוחד כאשר בוחנים את ההצהרות הרשמיות של החברה. Microsoft השקיעה סכום עתק של כ-7 מיליארד דולר בהקמת מתחם Fairwater, מתוך שאיפה להפוך אותו ל"מרכז נתוני ה-AI החזק ביותר בעולם". החברה מודעת לבעיות הרעש באזור לפחות מאז חודש אפריל האחרון, ואף פרסמה בזמנו פוסט בבלוג הרשמי שלה שבו הבטיחה לחקור את הנושא לעומק. באותו פוסט נכתב הציטוט המוכר כעת: "Microsoft מתגאה בכך שהיא שוכנת טובה בקהילות בהן היא פועלת".

באמצע חודש יוני האחרון, טענה החברה כי נקטה במספר צעדים משמעותיים לצמצום הרעש, ואף הצהירה כי "מספר שכנים אישרו את מה שהניטור העצמאי שלנו הראה: שהצעדים הללו פתרו את הבעיה לחלוטין". אלא שהגשת התביעה הייצוגית ימים ספורים לאחר מכן, בתחילת יולי, מוכיחה כי עבור תושבים רבים, פתרונות הקסם של ענקית הטכנולוגיה היו מעט מדי ומאוחר מדי. הקרב המשפטי הנוכחי עשוי לקבוע תקדים חשוב לגבי האופן שבו חברות טק יצטרכו להתחשב בסביבה שבה הן מקימות את מנועי העתיד שלהן.