בעולם הגיימינג, הבטחות גרנדיוזיות אינן עניין חדש. כל כמה שנים צץ לו כותר חדש שמבקש להגדיר מחדש את גבולות הז'אנר, לאפשר לשחקנים לברוא עולמות שלמים ולנהל חברות מורכבות. משחק ה-MMO-לייף-סים-הישרדותי Seed, הנמצא כעת בגישת Early Access, הוא בדיוק כזה. הוא מפתה שחקנים עם חזון של בניית חברה מאפס, שיתוף פעולה הדוק ואפילו הקמת ממשלה משלהם, אבל כמו בכל חזון גדול – הדרך לשם רצופה באתגרים, עגבניות, וגם לא מעט "צהבת".
התחלות צנועות: מזרע קטן לחברת אדם
הכניסה לעולם של Seed היא חוויה שמתחילה מהיסודות הפשוטים ביותר. השחקן, או ליתר דיוק, ה"מטפח", מצטרף לחברה קיימת (למשל, Old Greenhollow) ומעצב דמות – "שתיל" – עם תכונות ראשוניות. מהר מאוד מתגלה שהמשימה הראשונה היא עבודת כפיים אינטנסיבית: קצירת משאבים, בניית ספסלי עבודה, הקמת חווה חקלאית ואפילו בניית מכשיר לסינון מים. כל זאת כדי למנוע מהדמות להיפגע ממחלות ופציעות, שהן חלק אינטגרלי ומאתגר מחוויית ההישרדות.
האספקט המכני של הגידול וההישרדות אולי נשמע מוכר למשחקים אחרים בז'אנר, אך Seed מעלה את הרף עם שכיחות גבוהה של פציעות ומחלות, שיכולות להטיל דה-באפים משמעותיים ואף להרוג את הדמות. סיטואציות משעשעות כמו "עכשיו יש לי צהבת" בצ'אט הקהילתי ממחישות את עומק הסימולציה הבריאותית, ומעניקות נופך הומוריסטי לקשיים היומיומיים.
קרדיט צילום: Klang Games
קהילה ככוח מניע: שיתוף פעולה ופוליטיקה
הלב הפועם של Seed טמון באספקט הקהילתי שלו. בניגוד למשחקי הישרדות רבים שבהם אתה לבד מול העולם, כאן שיתוף הפעולה הוא המפתח. בתוך חברות קטנות שגדלות בהדרגה (לדוגמה, מ-8 ל-18 חברים), שחקנים לומדים להכיר זה את זה, לחלוק משאבים, ולמצוא את הנישה שלהם. אחד מחברי הקהילה יכול לקחת תפקיד מנהיגותי באופן טבעי, ללמד אחרים כיצד לבנות פריטים חיוניים כמו מסנני מים, ואפילו להכין תרופות לחבריו.
המערכת החברתית מגיעה לשיאה כאשר הקהילה גדלה מספיק כדי לפתוח את האפשרות לבחור ראש עיר. מנהיגים חדשים מקצים תפקידים – חקלאות, כרייה, הנדסה, רפואה – ובכך מייעלים את העבודה המשותפת ומבטיחים לכולם גישה למה שהם צריכים, מבלי לדרוס זה את זה. הדינמיקה הבין-אישית הזו היא מה שהופך את Seed למעניין במיוחד, והיא תלויה במידה רבה באופי השחקנים. אם ה"ווייב" לא טוב, תמיד אפשר לעבור לחברה אחרת.
כשאתם לא שם: השתילים עובדים קשה
אחד החידושים המרתקים ביותר ב-Seed הוא היכולת של ה"שתילים" (הדמויות של השחקנים) להמשיך ולתפקד גם כאשר השחקן אינו מחובר. לאחר שעות המשחק הראשונות, כשהאוטומציה נכנסת לפעולה, ניתן לתכנן לוחות זמנים מפורטים עבור השתיל: מתי להתעורר, לדאוג להיגיינה, להתרועע עם שתילים אחרים, לבשל, לסנן מים, לעבד אדמה, ולאסוף משאבים. יום אחד בזמן אמת שווה לשנה אחת במשחק, מה שמאיץ מאוד את ההתקדמות.
היכולת הזו הופכת את Seed למשחק שניתן להשאיר על המסך השני, ולצפות מדי פעם בהתקדמות. מצד אחד, זה משעשע להתחבר בבוקר ולגלות שהשתיל שלכם קצר 50 עגבניות; מצד שני, זה יכול להיות מתסכל לא פחות לגלות שתוך כדי הוא פיתח כאבי גב כתוצאה מכך. האוטומציה הזו מאפשרת תחושה של עולם חי ונושם, גם כשאתם רחוקים מהמקלדת.
השיחה עם האוטומט: יחסי "מטפח-שתיל" ובינה מלאכותית
Seed מנסה להבחין באופן מכוון בין "מטפחים" (השחקנים) לבין ה"שתילים" (הדמויות), ואף מאפשר סוג של מערכת יחסים ביניהם באמצעות צ'אטבוט מבוסס בינה מלאכותית. דרך אפליקציית הודעות במשחק, ניתן לשלוח הודעות לשתיל שלכם ולקבל תגובות "אינטליגנטיות". בפועל, התכונה הזו מעוררת לא מעט ספקנות. הצ'אטבוט נמצא עדיין בשלבי פיתוח מוקדמים, ותגובותיו לעיתים קרובות אינן הגיוניות, מה שמקנה תחושה מוזרה של "אלוהים" המנהל שיחה עם יצור שיצר.
החוויה עלולה להיות אף מתסכלת: שתילים שיכולים לשלוח הודעות "רק כדי להגיד שלום" ולגרום לתחושת אשמה אם לא עונים להם. גם השיחות בין השתילים עצמם נשמעות לעיתים קרובות רובוטיות וחוזרות על עצמן, מה שמעלה את השאלה האם מדובר בבינה מלאכותית אמיתית או בספרי ביטויים קבועים מראש. רבים היו מעדיפים פשוט Simlish על פני התחכום הלא-מושלם הזה.
הבטחות גדולות, מציאות קטנה?
יוצרי Seed הציבו לעצמם יעדים שאפתניים ביותר. הם מבטיחים כי המשחק יסמלץ בסופו של דבר חברה של כוכב לכת שלם, עם מנהיגים ייעודיים, חוקים, וקהילות מובנות שיאפשרו לשחקנים חדשים להצטרף ללא צורך לעבור את שלבי ההישרדות הראשוניים. כמו כן, מתוכננים אלמנטים כמו מטבע במשחק, קנייה ומכירת נדל"ן, ואפליקציית לוויה.
אבל נכון לעכשיו, Seed מרגיש כמשחק הישרדות סביר בלבד, עם דינמיקות בין-אישיות מעניינות ובינה מלאכותית שלעיתים קרובות אינה שימושית. טווח הפעולות האפשריות עדיין מצומצם, והקהילות בקושי מתקדמות מעבר למצב של קומונה אגררית. פעולות היום-יומיות דומות מאוד למשחקים אחרים בז'אנר, ולעיתים קרובות מבוצעות פחות טוב.
באגים, גרפיקה ותקוות לעתיד
Seed סובל מבעיות טכניות רבות, האופייניות לשלב ה-Early Access: גרפיקה לא מרשימה, מודלים של דמויות שנויים במחלוקת, תנועה והתנגשויות לא מדויקות, ושלל באגים. לעיתים קרובות, קשה לגרום לשתיל לבצע את הפעולות הרצויות; למשל, שתיל שנקבע לו לתרגל בישול במשך שעה ביום, אך לעולם אינו עושה זאת למרות שפע המרכיבים.
המשחק נמצא בפיתוח מזה כשמונה שנים, מה שמצדיק במידה מסוימת את מורכבות העולם המתמשך והדמויות הרבות שתמיד פעילות, גם כשהשחקנים לא מחוברים. ישנה ציפייה סבירה לתכנים נוספים ולתיקוני באגים בעתיד. עם זאת, נותרת השאלה האם Seed אינו עוד ניסיון כושל ליצור "מטא-וורס" יש מאין, כזה שהגיע באיחור של כמה שנים לטרנד. הפחד הגדול הוא שהמשחק יינטש על ידי שחקנים, וישאיר אחריו קהילות ריקות עם שתילים שחוזרים על אותם לוחות זמנים באופן אינסופי, עד שמישהו יכבה את העולם כולו.
התחבר כדי להגיב