דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם מנסים לקנות חומרה מתקדמת כדי להרכיב את ה-Rig המושלם שלכם, אבל היצרן חוסם אתכם מסיבות פוליטיות. מה אתם עושים? רובנו היינו מתבאסים ומחפשים אלטרנטיבה באתרי יד שנייה, אבל האוקראינים החליטו לקחת את הגישה הקיצונית ביותר של עולם ה-DIY (עשה זאת בעצמך). הם פשוט נסעו למפעל בסין, צילמו בחשאי את פס הייצור, וחזרו הביתה כדי לבנות גרסת קסטום משלהם שעולה פחות מהמקור, ומסוגלת להוריד מטרות אסטרטגיות במרחק של אלפי קילומטרים.
התוצאה של פרויקט ה"מודרס" המלחמתי הזה היא ה-MICH 2000, כטב"ם תקיפה ארוך טווח בעל כנף מעופפת, שהפך לאחרונה לכוכב הבלתי מעורער של חיל האוויר האוקראיני. הכלי החדש, שנבנה בתקציב זעום של 48,000 דולר בלבד, הצליח להשמיד מפציץ אסטרטגי רוסי מדגם Tu-95MS בבסיס חיל האוויר אנגלס-2. המבצע המתוחכם הזה מוכיח שוב שבעידן המודרני, שילוב של תעוזה, חומרה זמינה והנדסה לאחור יצירתית יכולים להכריע מערכות נשק שעולות עשרות מיליוני דולרים.
משימת ריגול תעשייתי: כך נולד ה-MICH 2000
הסיפור של ה-MICH 2000 מתחיל בקיץ 2023, כאשר סין החליטה להטיל מגבלות קשות על יצוא של רחפנים וכטב"מים אזרחיים. המהלך הגיע לאחר שצבא אוקראינה החל להסב שלדות אזרחיות פופולריות, כמו ה-Mugin-5 PRO, לחימושים משוטטים ארוכי טווח. צוות פיתוח אוקראיני קטן זיהה את הפוטנציאל של הדגם הסיני החדיש ZTK-150 וניסה לרכוש את טכנולוגיית הייצור שלו באופן חוקי, אך הנהלת המפעל בסין חסמה את העסקה מחשש לסנקציות.
במקום להרים ידיים, המפתחים האוקראינים ניצלו פרצה בהסכמים: המתווכים הסינים הציעו להם להגיע למפעל במסווה של אימוני הטסה. במהלך האימונים שנערכו בשלהי 2023, חברי הצוות שלפו סמארטפונים וצילמו בחשאי כל בורג, כנף ותהליך הרכבה על פס הייצור הסיני. הם חזרו לאוקראינה עם שמונה כטב"מים שנרכשו במסלולים עקיפים, וארגז כלים מלא בצילומים ובמידע הנדסי יקר ערך ששימשו בסיס לשיבוט המקומי.
המטרה של המהנדסים הייתה ברורה: לייצר כלי טיס זול, יעיל וקל לייצור המוני שיכול לעקוף את מערכות ההגנה האווירית הרוסיות. הדגם הסיני המקורי נמכר ב-50,000 דולר, אך הגרסה האוקראינית המשופרת הצליחה לרדת למחיר מטרה של 48,000 דולר בלבד בגרסת הבסיס שלה. מדובר בהישג חסר תקדים עבור כלי טיס שמסוגל לשאת ראש נפץ במשקל של 60 ק"ג לטווח מטורף של עד 2,000 קילומטרים.
מגרסת אלפא ל-Release: הניסויים הכושלים שהובילו להצלחה
כמו בכל פיתוח חומרה מורכב, הדרך למוצר המוגמר הייתה רצופה בבאגים קריטיים ובקריסות מערכת. אב הטיפוס הראשון של ה-MICH 2000, שהמריא בקיץ 2024, התרסק קילומטר אחד בלבד לאחר ההמראה בעקבות כשל חומרתי. המטוס השלישי בסדרת הניסויים הופל על ידי מערכות הלוחמה האלקטרונית (EW) של הצבא הרוסי, מה שהבהיר למפתחים שהם חייבים לשדרג את מערכות הניווט והחסינות של הכלי.
גם טבילת האש המבצעית הראשונה באוקטובר של אותה שנה לא עברה חלק, כאשר מתוך שלושה כטב"מים שנשלחו למשימה, אחד הופל ושניים אחרים החטיאו את המטרה בכעשרה מטרים. למרות ה"לאגים" והבעיות ההתחלתיות, מרכז המבצעים המיוחדים של ה-SBU, המכונה Alpha, זיהה את הפוטנציאל העצום והחליט להזמין ייצור המוני באופן מיידי. המהנדסים נכנסו למצב עבודה אינטנסיבי כדי לבצע אופטימיזציה מלאה של השלדה ומערכות ההיגוי.
כיום, היצרן האוקראיני מצהיר כי כמעט שום דבר מה-ZTK-150 הסיני המקורי לא נשאר בתוך ה-MICH 2000 הנוכחי, מלבד קווי המתאר הכלליים של הגוף. במהלך שנתיים של פיתוח מואץ, החברה הצליחה לתרגם את רכיבי המפתח לייצור מקומי, כולל המנועים, ראשי הקרב, גופי המטוס ומשגרי הרקטות. תהליך הלוקליזציה הזה העלה את אחוז הרכיבים מתוצרת אוקראינה ל-85% מסך ערכו של הכטב"ם, מה שמפחית את התלות בשרשראות אספקה גלובליות מורכבות.
מפרט החומרה: ה-GPU היקר של עולם הכטב"מים
אם נסתכל על ה-MICH 2000 בעיניים של חובבי חומרה, הרי שמדובר במערכת מודולרית מתקדמת המציעה מספר קונפיגורציות תקשורת. הקונים (במקרה זה, יחידות הצבא השונות) יכולים לבחור בין תקשורת אנלוגית, דיגיטלית או מודול תקשורת לוויינית מבוסס Starlink של חברת SpaceX. המערכת הגמישה הזו מאפשרת למפעילי הכטב"ם לשמור על שליטה מלאה גם במרחקים עצומים ובאזורים ללא קליטה סלולרית או רדיו מסורתית.
עם זאת, הרכיב המעניין והיקר ביותר בחומרה הזו הוא אנטנת הניווט מסוג CRPA (Controlled Reception Pattern Antenna). מדובר באנטנה חסינת חסימות לוחמה אלקטרונית, המהווה את קו ההגנה האחרון של הכטב"ם מול משבשי ה-GPS הרוסיים. האנטנה הזו היא ה"כרטיס מסך" האולטימטיבי של הכלי – מחירה נע בין 20,000 ל-25,000 דולר בהתאם למספר המודולים, ורק חברות בודדות בעולם מחזיקות בטכנולוגיה לייצר אותה. שילוב האנטנה הזו מוריד את אחוז הרכיבים המקומיים בכלי ל-55%, אך מעניק לו שרידות קריטית בשדה הקרב.
ההשקעה ברכיבים האיכותיים הללו הוכיחה את עצמה בגדול במבצעים האחרונים של יחידת Alpha. הכלי שימש לתקיפת מאות מטרות בעומק רוסיה, בהן מרכז לוגיסטי של ענקית הקמעונאות Wildberries, מערכת לוחמה אלקטרונית מתקדמת המיועדת לחסימת לוויינים ליד גלנדז'יק, ונמל אוסט-לוגה שבו השתתפו מעל 20 כטב"מים בפשיטה אחת מתואמת. השיא, כאמור, היה השמדת מפציץ ה-Tu-95MS, כאשר תצלומי לוויין אישרו כי פגיעה ישירה של הכטב"ם קרעה לחלוטין את זנב המטוס היקר.
מלחמת השבטים: ייצור המוני בקצב מטורף
קצב הייצור של תעשיית הכטב"מים האוקראינית הנוכחית מזכיר פסי ייצור של חברות טכנולוגיה מובילות במזרח הרחוק. החברה המייצרת את ה-MICH 2000 מספקת כיום כ-6,000 כטב"מים בשנה הפרוסים על פני שמונה גרסאות שונות, והיא משקיעה מחדש כמיליון דולר בכל חודש במחקר ופיתוח (R&D). המטרה הבאה של החברה היא להרחיב את כושר הייצור לרמה של 10,000 יחידות בשנה כדי לענות על הביקוש הגובר של כוחות הביטחון.
למרות שהמספרים הללו נשמעים דמיוניים, הם רק חלק קטן מהתמונה הכוללת באוקראינה. חברות מקומיות אחרות, כמו Fire Point – יצרנית הכטב"ם FP-1 שהתפרסם לאחר שטס 2,500 קילומטרים כדי לפגוע בבית הזיקוק הגדול ביותר ברוסיה – מכוונות לקצב ייצור מטורף של 100,000 יחידות בשנה. עם זאת, בעוד ה-FP-1 משמש מגוון רחב של יחידות בשטח, ה-MICH 2000 נשאר כרגע כנשק קסטום ייחודי המיועד ללקוח פרימיום יחיד ומובחר.
העתיד של הסדרה כבר נמצא מעבר לפינה עם ה-MICH+, דור ההמשך של הכטב"ם שכבר נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים. הדגם החדש מוותר על כנפוני הקנארד הקדמיים לטובת עיצוב אווירודינמי נקי יותר, ומציע שדרוג של ראש הקרב ל-70 ק"ג של חומר נפץ. עם טווח של 600 קילומטרים ומחיר יעד מפתה של כ-40,000 דולר, נראה שהאוקראינים ממשיכים לשכלל את החומרה שלהם בקצב מהיר יותר ממה שמערכות ההגנה הרוסיות מסוגלות להתעדכן.
התחבר כדי להגיב